יום שני, 27 ביוני 2011

מנעולן בירושלים באמצע הלילה

"איך מנעולן בירושלים הציל אותי ואת ילדיי מהפיכה לקרחונים קפואים בקור הירושלמי"


ירושלים שלי














דברים תמיד מתקלקלים ומשתבשים בזמן הכי גרוע שיש. אם המנוע של הרכב נהרס זה אף פעם לא ליד הבית, כשיש לך זמן להכניס אותו למוסך – אלא באמצע עלייה להר בגליל, בחג, כשאף מוסך לא פתוח ושרק החילוץ יעלה לך לבדו הון קטן. עכשיו דמיינו את הסיטואציה הזו: גיליתם שאין לכם מפתח ואתם תקועים מחוץ לבית, לפחות עד שתמצאו מנעולן בירושלים. מה הבעיה, אתם שואלים? שכל זה קורה בדיוק ביום של סופת שלג.

למזלי, מנעולן בירושלים שהוא איש מקצוע אמיתי לא מפחד מקצת גשם או שלג, ושום מזג אוויר רע לא יזיז אותו מההבטחה לזמינות של 24 שעות ביממה, גם בעיר הקודש הפקוקה והמושלגת. אבל אני מקדימה את המאוחר.

הסיפור שלי על המפתחות שנשכחו והמנעולן בירושלים
הכל התחיל ביום ירושלמי קר. אני משאילה את הרכב מאחותי ונוסעת לגן לאסוף את הילדים ומשם הביתה להכין להם ארוחת צהריים. בתחזית דיברו על סיכוי לשלג, אז אני ממש רוצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר, לפני שזה יתחיל וכל העיר תהיה תקועה בפקקים עד בוא מפלסות השלג.

עד שמצאתי חנייה, לקחתי את הילדים והלכתי אל הבית, פתאום אני קולטת – יו, שכחתי לקחת מפתחות! מרוב המהירות והלחץ לצאת ולהקדים את השלג, לקחתי את מפתחות המכונית, וכשהנחתי כהרגלי את ידי על הכיס כדי לוודא שיש לי את מפתחות הבית, לא חשבתי על זה שלא מדובר באותו הצרור – הוא נשאר נעול בפנים, ואני וילדיי בחוץ בכפור הירושלמי!
ובדיוק כמו בסרטים, מיד מתחיל הגשם, ואז הברד, ואנחנו רצים מהר מהר להתחבא במכונית, ופתאום אורי הקטן אומר: "אמא, תראי! שלג!". אשר יגורתי קרה, והשלג מתחיל ליפול. מה עושים? בעלי בנסיעת עבודה לחו"ל, השכנה עם המפתח הרזרבי עובדת עד הערב בתל אביב, איך אני לעזאזל נכנסת הביתה עכשיו?

אנחנו יושבים במכונית, קופאים מקור. עוד שנייה הילדים חוטפים דלקת ריאות. התקשרתי לאחותי, אבל היא מחוץ לעיר. למזלי היא אומרת פתאום: "למה לא תתקשרי לאיזה מנעולן בירושלים שיפרוץ לך את המנעול?". היא מחפשת, ואז נותנת לי מספר להתקשר. ואני אומרת לעצמי: נו, איזה מנעולן בירושלים משוגע להתרוצץ במזג האוויר הזה, כשמתחילה סופת שלג?
אבל לא היתה לי ברירה והקור היה נוראי. מה, אני אחכה פה עד הערב? נקפא למוות ככה. אז התקשרתי לאותו מנעולן בירושלים, ולהפתעתי הוא מיד אמר: "אני מגיע". תוך רבע שעה יש דפיקה בחלון המכונית שכבר היה כולו מכוסה כפור – המנעולן הגיע! אני מראה לו את הבית ותיק-תק, שתי דקות והוא פותח את הדלת. איזה אומן!

"אני לא מאמינה שהגעת בקור הזה, הצלת אותנו", אני אומרת לו. והוא עונה: "זו העבודה שלי, בתור מנעולן בירושלים אנחנו מגיעים לעזור לכל מי שנתקע מחוץ לבית או לרכב גם בשלג ובקור". מזל שיש אנשי מקצוע כאלו שצריכים אותם. ויאללה, הביתה, לתנור החימום!